סודות קיימים גם במערכות יחסים אוהבות ויציבות, מסבירים המומחים ב"זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות". זה לא דבר רע בהכרח, אבל היכן בדיוק עובר הגבול בין פרטיות לגיטימית לאובדן אמון בבן או בת הזוג?
שיר-לי גולן פורסם: 26.08.13 , 15:29 | מתוך YNET
מלמדים אותנו שזוגות צריכים לספר הכל זה לזה. מה היה לו בבוקר במשרד, מי חייך אליה במעלית, הקשיים שלה בדיאטה, הקנאה שלו בקולגה ומה לא. אבל כמעט לכל זוג יש את רשימת הדברים שהם לא מדברים עליהם. הבל הפה של הגבר, הפלרטוט הזעיר בפייסבוק של האישה. לכל אדם יש סודות. הם נרקמים לרוב סביב מעשים, מחשבות, רגשות, חלומות ופנטזיות – לאו דווקא מיניות.
את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד
שמירת הסוד גוזלת אנרגיה
סודות מתקשרים אלינו לרוב לצד האפל, האסור והסנסציוני של החיים, לדברים שנעשים מסקרנים במיוחד מעצם היותם מוסתרים. הם נוטים לעורר בנו רגשות עוצמתיים של שליטה במידע ושייכות, ואיתם מגיעים גם ריגוש, ולא פעם ייסורי מצפון. "אנשים מסתירים דברים קודם כל כי זה טבעי," אומרת המטפלת הזוגית אריאל שער־מנדל, רכזת ההסברה באיגוד הישראלי לטיפול זוגי ומשפחתי.
"אדם נוטה לשמור לעצמו חלקים מסוימים כדי להגן על עצמו, לשמר את תחושת הנפרדות שלו, את הפרטיות והאוטונומיה. יש מי שמסתירים מתוך מבוכה ובושה – במקום להעלים את עצמם כמו שהיו רוצים, הם מעלימים את המידע המביש לכאורה. אחרים שומרים סודות כדי לחוש חזקים, ויש כאלה שעושים את זה מתוך פחד מפגיעה בתדמיתם או פשוט מחשש להרס יחסים. לפעמים זה קורה בגלל מבנה אישיותי ונעשה אוטומטית. בזוגיות, דפוס כזה הוא מאוד בעייתי."
לדברי שער־מנדל, הסודות הנפוצים בין בני זוג נוגעים לנושאים כמו מחלות תורשתיות, הפרעות נפשיות, עבר פלילי, גירושים קודמים או ילד מחוץ לנישואים, התמכרויות, פשיטות רגל וכספים, "בושות" במשפחה (בגידות שהיו בין ההורים, הורה שישב בכלא וכו'), קשרים קודמים, ניסיון מיני קודם, פנטזיות מיניות וניסיון מיני יוצא דופן.
השאלה היא, כמובן, אם לגיטימי לשמור על פרטיות בתוך קשר זוגי, או שהכל אמור להיות גלוי ופתוח. מתי משהו עונה להגדרה פרטיות ומתי הוא הופך לסוד? ומתוך כך, באילו מצבים שמירת הסוד פוגעת ביחסים הזוגיים?
"שמירת סודות גוזלת אנרגיות רגשיות רבות ובהכרח מובילה לשקרים ולהסתרות," היא אומרת. "לרוב, המטען הרגשי מכביד בסופו של דבר על שומר הסוד, והוא מגיע לתחושה שהוא אינו יכול עוד לשאת בנטל. אז ישנה נטייה לגלות את הסוד גם בלי סיבה מוצדקת, מתוך תחושת אין ברירה – כי המצפון עולה על גדותיו או בגלל חשש שהסוד ממילא עומד להתגלות. לפעמים מתקבלת החלטה לגלות סוד מתוך רצון אותנטי לעבור תהליך ולהביא לשיפור הקשר הזוגי.
"בכל מקרה חשוב לא לבוא ו'להקיא' את הסוד על הפרטנר – צריך להבין שהוא עומד לשמוע משהו לא פשוט וצריך להתחשב בו."
לא הכל צריך להיחשף
אכן, גילוי סודות בזוגיות יכול לסייע לבניית הקשר ולחיזוקו בחלק מהמקרים. במקרים אחרים הוא עשוי להביא לחורבנו. זה תלוי כמובן במהות הסוד, בוותק שלו, בהשפעתו האפשרית על החיים העכשוויים, בנורמות החברתיות המקובלות באותו נושא, באישיות של כל אחד מבני הזוג (יש מי שמתמודדים היטב עם משברים ואחרים שרואים בכל משבר "סוף העולם"), בתפיסות של כל אחד מהם וכמובן בתפיסת הזוגיות המשותפת להם.
אסתר פרל, מהמטפלות הזוגיות הבולטות בעולם כיום, טוענת כי הנפרדות היא תנאי להתחברות המינית. "לא הכל צריך להיחשף," היא אומרת בספרה "אינטליגנציה ארוטית." "כדאי שכל אדם יטפח גן סודי. לעיתים קרובות מדי, כשזוגות מתמקמים בנוחיות האהבה, הם חדלים ללבות את אש התשוקה. הם שוכחים שאש זקוקה לאוויר."
עם זאת, עודף סודות עלול ליצור עיוותי מחשבה שמטרתם להצדיק את ההסתרה, וזה כבר עלול להרוס את הקשר הזוגי, את האינטימיות, את האמון ואת החברות. אם בכל זאת אתם רוצים לדבר על הכל כולל הכל, כדאי להבין אם חשיפת הסוד נעשית בכנות ומתוך חרטה אמיתית, או מתוך רצון אגואיסטי לנקות את המצפון.
"כל עוד אדם מרגיש שהוא שומר סודות שקשורים רק לו עצמו, וזה קורה מתוך הצורך לחוש נפרד ועצמאי וברור שגם אם הם יתגלו האדמה לא תרעד, זה בסדר", אומרת שער־מנדל. "אבל אם לוקחים את הפרטיות ומנצלים אותה ליצירת עולם מקביל שעלול לפגוע בזוגיות – זה כבר עובר איזשהו גבול, והאדם עצמו יודע שזה לא בסדר. בעיניי, זה עניין של מידתיות. נרטיב פתוח, שמאפשר קיום פרטיות בקשר ונותן תחושה של ביטחון, וזה חשוב."
"יש מתח קבוע בין המרחב הפרטי לזוגי," מסכמת שער־מנדל. "לכן צריכים להיות כל הזמן תנועה, מחשבה ודיבור עליהם כדי לחבר ולהפגיש אותם. אנחנו מגדירים את עצמנו מחדש על הציר הזה ללא הרף, וכיוון שהזוגיות ממילא איננה בטוחה במאת האחוזים בשום שלב, חשוב להשתדל לקדם את הביטחון בה."
אז לספר או לא לספר על רומן מחוץ לנישואים שנגמר?
"לשאלת השאלות הזאת אין תשובה אחת, גם לא לאותו זוג בשלבים שונים בחיים. כשדבר כזה מתגלה זו תמיד רעידת אדמה. הגילוי תלוי בנסיבות, ברצון לתקן – אם בכלל, באישיות בני הזוג. מי שמתלבט – שילך לייעוץ. ומי שמחליט לספר – שיעשה את זה מהסיבות הנכונות ומתוך התחשבות בפרטנר.
"יש זוגות שגילוי סוד כזה נכון להם, הוא מציל את הקשר, גורם להם להפסיק להירדם בשמירה ולהתחיל לעבוד על הקשר ולשפר אותו; ויש זוגות שגילוי כזה פשוט יהרוס. הפתרון הנכון הוא לא לגרום למצב שיהיו הרבה סודות כואבים ומכאיבים זה לזה. זה יקל על כל ההתלבטויות בדיעבד".
מה הן הסיבות לבגוד בבן הזוג? מי הם הטיפוסים שבוגדים? ואיך תדעו אם אתם בדרך למעוד? "זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות" נותנים בזוגיות שלכם סימנים
שיר-לי גולן פורסם: 17.04.12 , מתוך YNET
לפעמים נדמה שכל מה שמפריד בינינו לבין משגל סוער וחד-פעמי עם פרטנר שאיננו 'החוקי שלנו' הוא שוט נוסף של וויסקי. הכל כבר שם: בחסות החשכה נראית שגרת היום-יום והאישה (או הגבר) שאיתה משעממת מתמיד, ואילו לזאת (או לזה) שלצידך על הבר יש ריח חדש, אחר, מסתורי, מפתה.
מפלס החרמנות גבוה ממילא, ובעזרתו האדיבה גם חומות ההגנה המוסריות מאבדות מקומתן. בא לך נורא לעשות את זה כמו פעם: בלי ציפיות, בלי מחויבויות, בארומה חזקה של טריות משכרת. ואז, לגימה או שלוש – זה יקרה. בבוקר, עם ההנגאובר, יצוצו (אולי) גם נקיפות המצפון.
"פחד להיבלע בזוגיות"
רגע לפני העלייה על מסלול הבגידה, ועוד לפני שניתן בו סימנים, כדאי להבין גם את המוטיבציות. "הבחירה אם כן או לא לבגוד היא אישית כמובן," מסבירה המטפלת הזוגית והמינית אריאל שער-מנדל, "ותלויה בתפיסת העולם של האדם טרום הבגידה המעשית.
"ישנם הטיפוסים שחושבים שזה פשוט בסדר, שאי אפשר לשכב כל החיים עם אותו פרטנר, ומה שחשוב זה רק לא להיתפס; יש מי שצמאים לריגושים, והבגידה המינית מהווה מבחינתם אמצעי נוסף להעלאת האדרנלין בגוף, ממש כמו טיול ג'יפים אקסטרימי או קפיצת בנג'י.
"לפעמים הרקע הוא משבר בזוגיות, שכולל מצד אחד תחושת תקיעות וייאוש אבל מהצד האחר חוסר רצון לפרק את המשפחה – ומתוך זה נוצרת הפרדה מלאכותית בין הביטחון והשותפות שמספקים הנישואים לבין הלהט המיני (ולפעמים גם האהבה) – שיש בחוץ; במקרים אחרים הבגידה היא קרש הקפיצה ליציאה מזוגיות שכבר איננה בין החיים.
"בגידה יכולה לקרות גם מתוך צורך בנקמה, ולאו דווקא על בגידה: אם יש הצטברות של כעס וחוסר יכולת לבטא ולפתוח את הדברים, התחושה היא שהדרך היחידה להחזיר לעצמנו תחושת כוח היא לבגוד; יש הבוגדים כדי לשמור על מרחק, לשמור על עצמם מתוך איזה פחד להיבלע בזוגיות; יש מי שעושים את זה מתוך חוסר היכולת לראות בבני זוגם את ה'חבילה' המלאה – כאמא או כאבא של הילדים המשותפים וגם המאהב/ת. בדרך-כלל מדובר בשילוב בין חלק מהאלמנטים האלה".
יש הבוגדים כדי לשמור על מרחק (צילום: Index Open) (צילום: Index Open)
יש הבוגדים כדי לשמור על מרחק(צילום: Index Open)
"להכין את השטח"
- אם זיהיתם את עצמכם בין גורמי ההנעה הללו, נראה שביניכם לבין עצמכם המחשבה על חציית גבולות המונוגמיה כבר עלתה בראשכם. זה השלב הראשון. בשלב השני, אומרת שערמנדל, מתחילים הבוגדים והבוגדות הפוטנציאליים 'להכין את השטח.' מה זה אומר?
- אם אתם מוצאים את עצמכם מספרים סיפורים ומכינים אליבי לכל יציאה מהבית, גם אם מדובר בטיול הלילה עם הכלבה המשפחתית.
- אם אתם חשים לכודים בקשר ומוצאים את עצמכם חרדים מהמחשבה שזה שאיתכם הוא היחיד והאחרון שתעשו איתו סקס. ככל חיה לכודה, היעדר החירות מעורר התנגדות עזה ורצון לצאת לחופשי.
- אם אתם מגלים גישה סלחנית כלפי בגידות בסביבתכם החברתית. רציונליזציה להתנהגויות כאלה מצד החברים שלכם איננה מקרית.
- אם אתם מפתחים יחסים (אפלטוניים! ברור) עם בני המין השני, מחפשים אצלם סימפתיה, משתפים אותם בשעמום הזוגי שלכם וכו.'
לחלופין, אם אתם שומרים על בני זוגכם בסוד מהסביבה ומסתירים באדיקות את קיומם בחייכם, גם אם זה כרוך בשקרים של ממש. - אם אתם מפנטזים על אחרים. אוקיי, זה נורמלי. אבל יש הבדל בין לפנטז על בראנג'לינה לבין לפנטז על הבחור/ה מהשולחן הסמוך לשלכם באופן-ספייס המשרדי.
- אם אתם משדרים בשיחות הזוגיות ש'זה בסדר לבגוד.' מדובר בשנמוך (ההפך משדרוג) לא מקרי של הקוד המוסרי ובניסיון למנוע את ההתפוצצות העתידית – כשתתגלה בגידתכם המתקרבת.
- אם אתם מחפשים (ומוצאים) ריגושים מחוץ לבית ולמערכת הזוגית. זה יכול להיות מועדוני סטריפטיז, אתרי היכרויות למטרות מין ברשת או איסוף טלפונים מבחורות (או בחורים) בברים. למעשה, זו דרך מוכרת ליצירת סיטואציות של היכרויות חדשות עם בני המין השני.
"יש לנו הרבה פעמים דיסוננס קוגניטיבי, גם בתחום הזה," מבארת שער-מנדל, "והנטייה האנושית הטבעית היא לנסות לצמצם אותו. כל ההתנהגויות האלה הן ביטוי לניסיון להרגיש פחות רע עם הבגידה המתהווה. אנחנו בעצם בונים באמצעותן נרטיב חדש שיפחית, כך אנחנו מקווים, את רגשות האשם שלנו. צריך לזכור שבגידות לא מתרחשות ברגע אחד.
"גם את הסטוץ הכי פתאומי מקדימה איזושהי התכוננות, רגשית וגופנית. לכל אחד מאיתנו יש תמיד בסיטואציות האלה את המקום של הבחירה: אדם מרגיש שזה הולך לקרות לו. ולפעמים בעצם ההחלטה לשתות עוד דרינק – החלטת שאת הולכת על זה, שאת ממשיכה את המשחק."
תחליטו מה שתחליטו, רק תזכרו שמדובר במשחק באש. מפתים ככל שיהיו, סטוצים מהצד הם בעייתיים. אמון שהופר לעולם לא ישוב להיות מוחלט ושלם כשהיה.
בתחילת הקשר אי אפשר להוריד את הידיים זה מזה, אבל השגרה, גם אצל זוג מאוהב מאוד, גורמת לרובנו לעבור מסקס לוהט לסקס יעיל וקצרצר. "זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות" מציג שיטות שיחזירו אתכם לימי התשוקה הטובים
שיר-לי גולן פורסם: 04.04.12 , מתוך YNET
זה התחיל מצוין. רציתם זה את זה, התגעגעתם עד כאב בכל רגע שבו הייתם בנפרד, השתוקקתם לכל מפגש, מיציתם ממנו את המקסימום. הסקס היה נפלא; מסעיר, חושני, מושקע, ממושך. אלא שאחרי השלב האופורי הזה, שבו לא יכולתם להסיר זה מזה את הידיים, חזרתם לחיים, גרסת המציאות. התרגלתם.
אתם עדיין אוהבים זה את זה, מאוד אפילו, אבל מה שהיה פעם לוהט הפך ליעיל. הזיקוקים והנרות הריחניים כבו, נורות ההלוגן נדלקו, ומעשה האהבה שלכם מתרחש פעם-פעמיים בשבוע לכל היותר ונמשך בין עשר דקות (לרוב) לחצי שעה (כשאתם ממש בעניין של להתמסר).
יותר ביטחון בקשר – פחות תשוקה
זה נוח, אבל זה גם מצער. מדובר באחד הביטויים הכי שכיחים למתח הקבוע, הבלתי נמנע, המתסכל, בין ביטחון לתשוקה. קצת כמו ילדים, כולנו נוטים לחשוק פחות בצעצוע המשומש שלנו, המוכר, זה שהיה פעם חדש ולפיכך מפתה, ונעשה רגיל, חלק מתפאורת חיינו המתישים.
"הצורך בביטחון הוא שגורם לנו להתחתן, לעשות ילדים, לקחת משכנתה ולקנות בית. אנחנו רוצים לדעת שהפרטנר שלנו מכיר אותנו היטב, יחזור תמיד הביתה, לא יחשוק באחרים," מסבירה המטפלת הזוגית אריאל שער-מנדל. "מצד שני, ישנו הצורך במסתורין, בתשוקה, בריגוש.
"מדובר בשתי שפות שונות, כאשר זאת של הריגוש היא נועזת, קצת אסורה, קצת מלוכלכת, ההפך מבטוחה. על הציר שבין שתי השפות הללו מתקיים הקשר הזוגי הממושך, ועליו צריך לשחק. עקרונית, ככל שיש יותר ביטחון – יש פחות תשוקה, ולהפך. אבל אפשר לראות בזה אתגר, לאו דווקא קושי."
כל עוד האהבה קיימת, וכמוה התשוקה (ולו תיאורטית,( ובני הזוג מרגישים שביכולתם לרצות זה את זה והבעיה היא רק שהלהבה הצטמצמה, אין סיבה לוותר. בעצם, במצב הזה, שבו העייפות והשחיקה הובילו לשגרה ולשעמום, כדאי במיוחד להשקיע. חשוב, אומרת המומחית, לבצע מעת לעת בדיקה משותפת ולשנות את החוזה הזוגי בהתאם לצרכים האישיים והזוגיים המשתנים. דינמיות, אם כן, היא הבסיס להחלפה מחודשת בין היעילות של היום להתרגשות של פעם.
מה לעשות כדי להצית מחדש את האש?
- קבלו החלטה שאתם משקיעים בימי ההולדת שלכם
אין צורך בהפקות ענק, מרגיעה שער-מנדל, מספיק לצאת יחד ליומיים-שלושה מחוץ לבית ולשגרה. המינימום הוא שני לילות, כדי שיהיה לכם זמן גם להירגע וגם להיכנס למוד סקסי. אולי תופתעו לגלות עד כמה יומיים כאלה – רחוק מהחיתולים ומהכביסות, מהאינסטלטור ומהמוסך – יסייעו לכם לגלות מחדש זה את זה ולחזור למציאות בעיניים בורקות. - הכינו צנצנת לפתקים
אבל לא תזכורות בנוסח "הבטחת שתוריד/י את הזבל" אלא מאוויים כמוסים הדדיים. את תבקשי ממנו לעסות לך את כפות הרגליים, לכתוב לך מכתב אהבה, לקנות לך לנז'רי סקסי, להצחיק אותך או לרדת לך. אחרי שהוא יבצע משימה כזאת – תתבקשי את להגשים לו פנטזיה אחת. זה יכול להיות סטריפטיז חושני, יציאה למופע סטנד-אפ (צחוק מעורר תשוקה,(! סקס אוראלי או כל דבר שבא לו ומוסכם עלייך. פינג-פונג כזה של הגשמת משאלות יכול להיות מגוון ומסעיר. - הביעו את רצונותיכם המיניים
זה גם חשוב, עניינית, כי אף אחד לא אמור לנחש מה באמת בא לכם ברגע נתון, או בכלל; וזה גם, ובעיקר, יכול להיות מעורר מאוד. אל תיתנו לבושה להרוג לכם את התשוקה. - לכו יחד לחנות סקס, אבל לא לאלה הסליזיות
מספיק לראות את הנוצות והתחפושות, מסבירה שער-מנדל, כדי לצחקק קצת יחד ולהידלק. לא חייבים להגיע להארד-קור בדמות ויברטורים אימתניים. לפעמים גם כובע מיוחד או אביזר אחר יעשו את העבודה. - שחקו יחד
כן, כן, משחקי תפקידים (רופא/ה וחולה, שוטר/ת ואסיר/ה וכו,(' או כל משחק קטן אחר שיגרום לכך שאת המפגש הסקסי הבא תקיימו בעירום מלא אבל נעולים במגפי עור. אפשר לנסות בהזדמנות זו גם משחק מול מצלמה. הכל בכפוף למה שמתאים לשניכם. - הכריזו על שבוע ללא מגע באיברי המין
שבוע שבו תעסקו במגע, אבל עם גבולות ברורים. אפשר לצרף לעניין נוצה, מטפחת או כדור, כיד הדמיון הטובה עליכם. האיסור, מבטיחה המומחית, יקפיץ מיידית את החשק. - נסו מחדש את הקוויקי
פעם, כשהייתם צעירים והייתם חייבים לנצל כל רגע אפשרי, לא נרתעתם מסקס מהיר בשירותי המועדון/על רצפת המטבח/מול השקיעה בחוף הים. אז נכון, כיף לעשות אהבה בנחת, בלי הגבלת זמן. אבל לפעמים דווקא ה'גניבה' הכרוכה באקט כזה יכולה להיות מעוררת ונעימה להפליא. - שימו מוזיקה ורקדו בסלון
פשוט ככה. כשהילדים ישנים, כשאפשר לעמעם את האורות. האווירה, תגלו, משתנה בשנייה. - נסו סקס טלפוני כשאתם רחוקים זה מזה
שגרו סמסים לוהטים לאורך יום העבודה, אפילו פיתחו תיבות מייל שיוקדשו אך ורק לדברי הזימה הזוגיים שלכם. כל אלה יביאו אתכם מגורים ובשלים למעשה עצמו, כשתיפגשו בסוף היום. - נסו מזונות הנחשבים מעוררים
כמו תותים, אבוקדו, תאנים. אם לא יועיל – לא יזיק.
והעיקר, אל תתרצו את הירידה בחשק בכך שאתם, ובכן, מתבגרים. ירידה בחשק מצדיקה ביקור אצל רופא ו/או מטפל זוגי. דקה של מבוכה היא מחיר פעוט לפריצת דרך מינית.
גם בתוך זוגיות מחויבת קיומם של קשרים חברתיים הוא ללא ספק חיוני. לעתים ידיד הוא אכן רק ידיד, אך מה קורה כשהקשר הידידותי בא על חשבון הזוגיות? "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות" מציע סימנים לכך שהלכתם צעד אחד יותר מדי
הוא מספר לה איך היה בעבודה ומה אכל בערב, מתי ילך למכון הכושר ובאיזה יום יפגוש את הוריו. היא מספרת לו על חברותיה ועל לימודיה, מקטרת באוזניו על השפעת שתקפה אותה ועל געגועיה לאהבה. הם מדברים בטלפון לעיתים קרובות, מחליפים מיילים על בסיס יומי ונפגשים בתדירות של פעם בחודש בערך. הוא נשוי, היא רווקה. והם חברים טובים.
גם בתוך זוגיות מחויבת קיומם של קשרים חברתיים הוא ללא ספק חיוני. הישענות על בן או בת הזוג למילוי כל הצרכים הרגשיים עלולה להעמיס עליהם שלא לצורך. יחסי ידידות יכולים לספק עניין ותמיכה שרצויים בהחלט. הבעיה היא שלפעמים עלולה להיווצר ביחסים אפלטוניים כאלה קרבת-יתר, גם כשאין בסיפור סקס. במצב כזה גם קשר אפלטוני הופך בעצם לאיום על הזוגיות.
"בן הזוג צריך להיות מאהב וחבר טוב"
"בעבר הזוגיות הייתה מבוססת על אינטרסים משותפים ולא על תשוקה, אהבה וחברות," אומרת אריאל שער-מנדל, מטפלת זוגית. "בני זוג תיפקדו יחד כצוות, והמטרה הייתה לשמר סטטוס חברתי כלשהו, להקים משפחה ובית. עם הזמן הדברים השתנו, והיום הציפייה היא שבן הזוג יהיה מאהב וחבר טוב, והבסיס לזוגיות בעיני בני שני המינים הוא תשוקה, אהבה וקשר בריא ומהנה. במצב הזה, וכשידוע לכל שהאהבה בהכרח משתנה עם הזמן וכולם חווים שחיקה גדולה, קשה לתחזק את הקשר הזוגי. אנשים בזוגיות מוצאים לעצמם תחליפים שונים למה שהיה בתחילת הזוגיות והתפוגג עם הזמן: חלק נפרדים, חלק בוגדים, וחלק מפתחים יחסים ידידותיים לצד היחסים הזוגיים.
"כל עוד חסר לנו רק קצת בקשר הזוגי, והתחליף הידידותי הוא חלקי ומוגבל, אין בעיה. אבל אם בזוגיות אנחנו מרגישים שחסר לנו המון – מה שבחוץ נעשה בעצם תחליף למה שבבית, ואז זה הופך לבעייתי. אם האדם הראשון שגבר מתקשר אליו כשקורה לו משהו חשוב הוא הידידה שלו ולא בת זוגו – משהו לא תקין, ולא משנה בכלל שאין ביניהם סקס."כצפוי, קשה להבחין באופן חד-משמעי בין חברות אפלטונית בין גבר לאישה למה שניתן לכנות 'סטוץ רגשי.' לרוב נוח לנו לחשוב שהכל בסדר, ועובר זמן עד שנבין שאנחנו בעצם קרובים יותר לאותו ידיד/ה אפלטוני/ת מאשר לבן/ת הזוג. לא פעם הידידים החיצוניים גורמים לנו להרגיש טוב עם עצמנו, בעוד שבן/ת הזוג שבבית מסמלים איזו שגרה, הרגל שנוח להמשיך לחיות בתוכו ותו לא.
שער-מנדל: "אני מאמינה שקשר אפלטוני מתחיל תמיד ממשיכה מסוימת, אבל את האנרגיה ניתן אחר כך לנתב למקומות אחרים, למשל לחיבור אינטלקטואלי, מקצועי או אידיאולוגי. הקשר האפלטוני שהחל באותה משיכה יכול בהחלט לעבור פאזה והמשיכה מנוטרלת, אבל לא תמיד זה מספיק."
מתי ממדי הקשר האפלטוני נעשים בעייתיים ועלולים להוות איום על הזוגיות?
- כשאתם סומכים על החבר או החברה ויודעים שתקבלו מהם תמיכה רגשית רבה יותר מזו שתקבלו מבן/ת הזוג.
- כשאתם חולקים מידע מאוד אישי עם אותו ידיד או ידידה ודואגים מאוד לשלומו/ה.
- כשאתם בוחרים להסתיר את אינטנסיביות הקשר האפלטוני מבן/ת הזוג שלכם. הם מודעים אמנם לקיומו, אך לא לאופיו ולמשקל שיש לו עבורכם, ואתם נחושים להשאיר את המצב ככה.
- כשאתם חווים מתח מיני עם הידיד/ה, גם אם אין לכם כוונה לממש אותו.
- כשבסתר ליבכם נדמה לכם שאתם מאוהבים בידיד/ה האפלטוני/ת.
- כשאתם מרבים לגעת בידיד/ה וכאשר אופי המגע ביניכם שונה כשאתם לבד וכשאתם בחברה.
ההמלצה: לא להתכחש למציאות
"כשהקשר האפלטוני נעשה מאוד רגשי, זה יכול לסכן את הזוגיות גם כשאין בו מימוש מלא של קשר זוגי, בין השאר מכיוון שהוא 'תובע' מהשותפים לו תשומת לב ואנרגיות רבות יותר ממה שהם משקיעים בקשר הזוגי," אומרת שער-מנדל. "זה בעייתי במיוחד כשהמערכת הזוגית איננה חזקה, ואי אפשר לפתוח במסגרתה דברים ולדבר עליהם. זה יכול לקרות במצבים בעלי פוטנציאל משברי אך גם בשגרה, שבאופן טבעי מביאה לשחיקה. כל אחד צריך לבדוק עם עצמו בצורה כנה איזה חסך הקשר האפלטוני בא למלא."
שער-מנדל ממליצה לא לדחות על הסף את תחושות הקנאה שמתעוררות אצל בן/ת הזוג ולא להתכחש למציאות.
לעיתים, היא אומרת, מתוך האמפתיה לתחושת האי-נוחות שחווה בן/ת הזוג נוכח החברות האפלטונית יתרחש שינוי באופי החברות הזאת, אולם אין טעם לכפות שינוי כזה.
גם לרווקים ולרווקות שבינינו מציעה שער-מנדל להיות זהירים בכל הקשור לקשרים אפלטוניים. אלה, היא אומרת, עלולים למנוע מהם מימוש של קשר זוגי. "לא פעם רווק או רווקה נמצאים בקשר אפלטוני קרוב מאוד עם מישהו שבעצם הם יכלו לקיים איתו קשר זוגי. מסיבות שונות זה לא קורה, ואז הם משתפים זה את זה בסיפורים על דייטים וכו,' אבל למעשה הם לא פנויים לפתח קשר זוגי – לא בתוך הקשר האפלטוני ולא מחוצה לא, וחבל, כי כך הם מפסידים בשתי החזיתות".
יצאתם לפגישה ראשונה והוא לא מפסיק לדבר על סקס? הוא מספר לאמא שלו על כל מה שקורה במערכת היחסים ביניכם? זה לא סימן טוב. מוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות" מציג: כל הסימנים שמראים שהגיע הזמן להיפטר מהגבר שלך
שיר-לי גולן פורסם: 14.08.11 , מתוך אתר YNET
בצ'אט בפייסבוק הוא "נשמע" מקסים. אינטליגנטי, שנון, משעשע. גם תמונת הפרופיל נראתה יופי. החלטתם להיפגש, ואז שמת לב שהוא מלכלך בטירוף על האקסית שלו/מדבר על עצמו בסופרלטיבים מוגזמים/מתנהג בגסות למלצרית, או לחלופין מפלרטט איתה לעינייך. אחר כך הוא גם נתן לך לשלם את חלקך בחשבון והאיץ בך לעלות אליו לדירה. כשנכנסתם למיטה, הוא פשוט נשכב על הגב וחיכה שתעשי את העבודה – ואז נרדם.
דווקא בגלל זה חשוב להיות ממוקדות. לא במציאת חתן, אלא דווקא במי אנחנו, מה אנחנו רוצות וצריכות בקשר זוגי, מהם הדברים שעליהם לא נהיה מוכנות להתפשר ועל מה נסכים, בצדק, לוותר.
חלק מהדברים האלה אישיים מאוד, אומרת המטפלת הזוגית אריאל שער-מנדל, ואחרים – אוניברסליים. "מודעות היא הבסיס ליכולת לאתר בעיות בדייטים ראשונים, וגם אחר כך, בתוך מערכת יחסים," היא אומרת. "חלק ממנה זה לא לתת יותר מדי משקל לדייט הראשון עם מישהו. שם יהיו תמיד מסכות, לא הכל אותנטי. לא האדיבות המוגזמת, אבל גם לא הלחץ."
ובכל זאת, הנה כמה סימני אזהרה:
- כשהוא מבקש סקס בדייט הראשון
גברים חושבים על סקס ורוצים סקס. זה נורמלי. הפנטזיה שלו לקרוע מעלייך את הבגדים יכולה להדליק אותך, כמובן, וזה נהדר. אבל אם רק על זה הוא מדבר מהרגע הראשון – זה כנראה כל מה שמעניין אותו. אם גם את רק בעניין של סקס – מה טוב. אם לא – חבל על הזמן. - כשהוא לא מפסיק לדבר על אישה אחרת
לא משנה אם זו הבחורה החדשה במשרד, ידידתו משכבר הימים או המורה ליוגה. יצירת המשולש, מסבירה שער-מנדל, נובעת מהקושי ליצור אינטימיות של אחד על אחד. היא ממליצה לעמת אותו עם הסוגיה ולפעול בהתאם. אם הוא מבטיח לקחת את העניין לתשומת ליבו, יש על מה לדבר. הוא דוחה על הסף? תנטשי. - כשהוא ספונטני מדי
אחרי הדייט הראשון, אם הוא מציע לך לקפוץ לבר רק כשהוא כבר ממילא שם עם חברים, זו אולי בעיה. גבר שבאמת מעוניין לפגוש אותך לא יעשה את זה על הדרך. "ערה"? בחצות משמעו, אולי, שנשארת האופציה האחרונה ברשימת המועמדות שלו לסקס הלילה. מצד שני, גם גבר ששומר עלייך בסוד ולא מכיר אותך לחבריו – הוא בעייתי. - כשהוא מדבר יותר מדי על עצמו
מגלומניה בדייט ראשון צריכה לעורר חשד. אולי אין מקום בחייו לאדם נוסף? - כשהוא מציג את גרושתו כמכשפה
קחי בחשבון שאת עלולה להיות הבאה בתור שתושחר. - כשהוא לא מציע לשלם
השנה היא 2011 וכולנו בעד שוויון. לכן, את צריכה להציע להשתתף בתשלום בדייט הראשון, והוא אמור לסרב. בפגישות הבאות כבר תחלקו את החשבון שווה בשווה. - כשהוא לא גורם לך להרגיש מיוחדת
בן זוגך אמור לגרום לך להרגיש שבעיניו את הכי יפה, אינטליגנטית ונהדרת. לא הכל בדייט הראשון, כמובן, אבל אם אתם כבר בתוך מערכת יחסים ואת לא מרגישה שהוא חושב כך, את בבעיה. - כשהוא מסתורי מדי
אם הוא מסתיר ממך את הטלפון הנייד שלו, אם הוא מקבל באופן קבוע שיחות באמצע הלילה ולוקח אותן לחדר השני, או שהוא קופץ על הטלפון בשנייה שהוא מצלצל כדי שלא תספיקי לראות ממי השיחה – זו כנראה לא אמא שלו. מספר הסמסים הסודיים שהוא מעביר קשור ישירות למספר הנשים שאיתן הוא בקשר.
שער-מנדל רואה בזה סימן מובהק לבגידות, כמו גם הבקשה לא להתקשר אליו הביתה. "כל מערכת יחסים שבנויה על הסתרות, סודות ושקרים היא מערכת שסובלים בה. העניין הוא שיש מי שנמשכים לגירוי הזה, למשחקים, למרות הסבל. תמיד יש מתח בין הביטחון והיציבות בקשר לבין התשוקה והריגוש, אבל המינונים צריכים להיות כאלה שהחוויה המרכזית תהיה הביטחון," היא אומרת. - כשהוא תוקפני בוויכוחים
בין אם זה מתוך התגוננות ובין אם בגלל שהוא אידיוט. אם הוא נעשה אישי ותוקפני כשיש ביניכם חילוקי דעות – יש לו בעיה. זו אלימות, מדגישה המומחית, ומוטב לברוח. - כשהוא עצלן במיטה
אם זה קורה רק מדי פעם, מילא. אבל אם באופן קבוע הוא מציע לך להיות למעלה כדי שיוכל לשכב על הגב ולתת לך לעשות את העבודה (בלי להחזיר טובה אחר כך,( או שהוא נרדם שנייה אחרי שירדת לו – זה מתכון לתסכול. וגם סביר שהאגואיזם הזה ירים ראש בתחומי חיים אחרים. - כשהוא תלותי
מערכות יחסים עובדות טוב כשלכל אחד מבני הזוג יש חיים עצמאיים בנוסף למה שהם חולקים. גבר לא אמור להזדקק לך כל הזמן כדי שתשעשעי אותו. את בת זוגו, לא אמא שלו ולא הבייביסיטר. אם את בעניין של מערכת יחסים שוויונית – את בבעיה. - כשהוא אף פעם לא שם כשאת הכי זקוקה לו
מי שנעלם כשנהיה קשה, אולי עדיף לך בלעדיו. ייתכן מצב, מציינת שער-מנדל, שבו הגבר התלותי מהסעיף הקודם פשוט רגיל לראות בך סופר-וומן. כשהוא רואה שאת נחלשת, נזקקת – הוא נבהל עד עמקי נשמתו. - כשהוא הילד של אמא ומספר לה הכל
במצב כזה, סביר שהיא יודעת יותר ממה שהיית רוצה שהיא תדע על חייך האינטימיים, סביר גם שהיא מביעה את דעתה באוזניו בכל נושא שנוי במחלוקת ביניכם ומתישהו גם את תשמעי מה דעתה. זה לא נורמלי. אם אמא עדיין במקום הראשון אצלו – הוא לא עבר שלב התפתחותי. - כשהוא מסתיר ממך פרטים אישיים
אז נכון, הוא לא אמור לספר הכל בדייט הראשון. זה נורמלי שהוא לא ימהר לשפוך בפנייך את הלב ולפרוץ בבכי על כתפייך. אבל הגבר שלך בהחלט אמור לספר לך מפעם לפעם על תחושותיו, מחשבותיו, חלומותיו. על עצמו. רק השיתוף, בעבר, בהווה ובעתיד יכול לאפשר לבני זוג לצמוח ולגדול יחד. זה לא אומר חיטוט, כמובן. - כשהוא מכור לטקסטים כתובים
כשכל הדיאלוג ביניכם מתנהל בסמסים או במיילים, גם כשמדובר בסוגיות חשובות, זה חשוד. לא פעם קל יותר להיחשף ולהיפתח בכתב, אבל הבעיה נוצרת כשזה האמצעי היחיד שבו אתם מתקשרים.
6 מכשולים שעלולים להרוס לכם את הזוגיות
מתוך כתבה ב YNET
חושבים שהזוגיות שלכם יציבה? כדאי שתדעו שלכל זוג יש מכשולים שעלולים להפריע. "זמנים בריאים" בידיעות אחרונות מפרסם את רשימת הנושאים הנפיצים ביותר ואת דרכי הטיפול שיסייעו לשמור על הזוגיות ולא להביא לפירוקה
שיר-לי גולן
הרומנטיים בינינו מעדיפים להאמין שיש זוגות שחיים באושר ועושר – על בסיס יום-יומי. הציניקנים ויתרו מזמן על החלום הזה. האמת נמצאת באמצע: בכל מסלול זוגי יש 'במפרים,' וההבדל בין הזוגות שמתרסקים עליהם לבין אלה שצולחים אותם יחד טמון ביכולת לנהל בחוכמה את המשברים האלה, תוך שימור האהבה.
עוד כתבות על זוגיות ויחסים ב- ynet
למעשה, אומרת המטפלת הזוגית והמינית אריאל שער-מנדל כל נושא יכול להפוך ל'אישיו,' לקושי זוגי שהופך לקונפליקט, מתפתח למשבר ועלול להוות עילה לפרידה: כסף, מטלות הבית, אמון, סקס, סדרי עדיפויות ועוד. האם יתרחש פיצוץ?
לדבריה, הדבר תלוי בכמה גורמים: אם הנושא המדובר מפגיש אחד מבני הזוג עם פצע ילדות; באיזה שלב נמצא הקשר הזוגי (בהתחלה אנחנו נוטים להיות סלחנים יותר;( בשביעות הרצון הכללית מהזוגיות; בגישה לחיים (האם מתייחסים לבעיות כאל אתגרים והזדמנויות לצמיחה, או לחלופין כאל קטסטרופות בהתהוות).
"היכולת לנהל משא ומתן והסתגלנות הן שתי תכונות בסיסיות חשובות מאוד בחיים בכלל, ובזוגיות בפרט," אומרת שער-מנדל, "והן אלה שיכולות לעזור לנו לא להפוך נושא בעייתי למשבר.
"אם הן קיימות, גם אם אני או בן זוגי מבינים שהנושא מתחבר לפצע הילדות שלי – אני יכולה לשבת ולחשוב על זה, להבין מה זה מעורר אצלי, לחזור לבן הזוג ולהסביר לו מה קורה. הוא, מצידו, יבין את זה, יתגמש, וכך ניתן לקרב את הקצוות. זה אפשרי רק אם שני בני הזוג ניחנים בתכונות האלה. אחרת, היתקלות בנושא רגיש עלולה להביא לפרידה."
רוב הבעיות הזוגיות מתחילות בתקשורת לקויה (צילום: shutterstock)
מהם נושאי הנפץ השכיחים ואיך אפשר (לנסות) להתמודד איתם?
1. תקשורת
מדובר בבסיס לכל מערכת יחסים, ולכן רוב בעיות הזוגיות מתחילות מכישורי תקשורת לקויים. היכולת לנהל דיאלוג אמיתי, קובעת המומחית, או החוכמה לעצור אותו אם הוא אינו מתנהל כראוי, היא תנאי הכרחי בזוגיות. תקשורת
היא מיומנות נרכשת, שניתן ללמוד ולפתח. איך? פנו זמן, קבעו פגישה עם בן הזוג, אם אתם חוששים מהרמות קול – קבעו אותה במקום ציבורי, ותתחילו להתאמן. על מה? למשל: לא קוטעים זה את זה, נמנעים מאמירות כמו "אתה תמיד"… או "את אף פעם לא,".. מקשיבים תוך הנהון וחזרה על תמצית דברי האחר כדי לוודא שהבנתם אותו וכדי לתת תחושה שבאמת הקשבתם.
2. סקס
לרובנו, נשים וגברים כאחד, חסרים חינוך מיני ומודעות עצמית מינית, מה שהופך את הנושא לקרקע פורייה להיווצרות קונפליקטים. אבל כיוון שסקס זה כיף, מקרב, משחרר הורמונים שעושים טוב לגוף ולנפש וחיוני לזוגיות – חבל לוותר עליו. לכן, מומלץ לקבוע דייט לסקס, ולאו דווקא לשעות הלילה, כשאנחנו קרועים מעייפות.
עוד קודם, כדאי להשקיע וללמוד מה באמת מדליק את הפרטנר. למשל, על ידי משחק שבמסגרתו כל אחד מכם יכין רשימה של הדברים שמדליקים אותו והחלפת הרשימות לקראת יישומן. מזה ייגזרו גיוונים חיוניים: עונג שבת אחר הצהריים (דלת החדר סגורה היטב והילדים מול הטלוויזיה, נניח,( קוויקי בוקר במטבח ועוד. לא הולך? פנו לאיש מקצוע.
3. כסף
את הסיפור הזה כדאי לפתוח לפני החתונה ולהיות כנים לגמרי בהצגת הדברים. בהחלט ייתכן שאחד מכם פזרן באופיו והאחר חסכן. זה לא בהכרח רע, תוכלו ללמוד זה מזה ולאזן זה את זה. בכל מקרה, לא מומלץ להסתיר חובות או מינוסים בבנק ולהאשים זה את זה במצב.
רצוי לתכנן יחד את התקציב, כולל סכום קבוע מראש ומוסכם על שני הצדדים להוצאות עצמאיות פרטיות, להחליט מי משלם חשבונות ומתקשר עם הבנק, לתכנן יחד כמה מוציאים, על מה ומתי, וכו.'
4. מטלות הבית
מדובר, מספרת שער-מנדל, באחד הנושאים הכי בעייתיים. עברו הימים שבהם גברים עבדו בחוץ והנשים בבית. אלא שבמצב הנוכחי, שבו שני בני הזוג מחזיקים לרוב עבודות במשרה מלאה, חשוב במיוחד ליצור חלוקת נטל שווה. מומלץ להכין יחד רשימה מפורטת מאוד של מטלות הבית השונות, כולל דברים כמו החלפת נייר הטואלט והכנסת הרכב למוסך, ולחלק אותה בין בני הזוג בצורה הגיונית. אם אפשר, ניתן לאמץ גם פתרונות חיצוניים, כמו עוזרת בית.
5. סדר העדיפויות
גם אם זה קורה בצורה מלאכותית מעט, כדאי להמשיך לעשות דברים שקרו בטבעיות בתחילת הדרך. למשל: לתת מחמאות, להתעניין זה בזה, לדבר במשך היום, לתכנן דייטים ולקבע אותם בלו"ז, לכבד זה את זה. זה לא אומר שצריך לבלות יחד מבוקר עד לילה; זה רק אומר שצריך להמשיך לראות זה את זה, לתת את התחושה שאנחנו חשובים זה לזה.
6. אמון
כדי ליצור אמון צריך להיות עקיבים, לקיים הבטחות, להגיע בזמן, לא לשקר (אפילו לא בקטנה,( להיות הוגנים והגונים גם בשעת ויכוח, להיות רגישים לתחושות האחר גם אם אין הסכמה, לא להגיב בהגזמה אם משהו משתבש, לא להיות קנאים, לדעת להקשיב, ומעל הכל – לא לומר דברים שאנחנו עלולים להתחרט עליהם מאוחר יותר.
נושא האמון, אומרת המומחית, יושב על הכי הרבה פצעי ילדות, אך מושפע כמובן מהמציאות. כי גם אדם שאינו קנאי מילדות עלול לאבד את הביטחון ולפתח חוסר אמון אם בן הזוג מסתיר פתאום את הטלפון שלו, מקבל שיחות באמצע הלילה וכו.' בחינת הנושא בצורה כנה ומחויבת צריכה להתחיל בהסתכלות מפוכחת על הסיבות האפשריות לאובדן האמון, על פצעי הילדות שאולי מובילים לקשיים במתן אמון, ובהתאם – לטפל בזה.
שער-מנדל מסכמת: "קונפליקטים הם חלק מהחיים. אין מנוס מזה. אבל חשוב להבחין בין מריבות שמעל החגורה לאלה שמתחת לחגורה. מריבות מעל החגורה הן עניין נכון, מותר, אפילו בריא.
"לא צריך לטאטא דברים מתחת לשטיח, לא צריך למחול ולהתקרבן רק כדי לא לריב. אבל אם עושים שימוש מרושע בזמן מריבה במידע אינטימי – זה כבר מתחת לחגורה וזה מזיק. צריך לעצור, לקחת פסק זמן ולחזור לשיחה רק כשאפשר שוב לשלוט בעצמנו ובמה שאנחנו אומרים. בן הזוג אינו האויב, ואין שום הצדקה לזרוק עליו את כל הכאבים והדחפים שלנו."
והכי חשוב: להתנצל אם טועים.
2018: ראיון עם אמירה בוזגלו- רדיו דרום
אולי תופתעו כמו אמירה בוזגלו אבל לפעמים חשוב לריב על מנת לשנות דברים חשובים בזוגיות.
השאלה החשובה היא- איך לריב נכון?
התשובה בראיון.
נגישות
