שמי אריאל שער מנדל, אני מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ועוסקת בתחום מעל ל15 שנה במוסדות ציבוריים ובקליניקה פרטית ואינטימית.
המפגשים בקליניקה הינם מפגשים פרטנים,זוגיים או משפחתיים.
הטיפול הזוגי והמשפחתי מאפשר ,באמצעות הכרות טובה יותר של עצמנו ושל בן זוגנו,להשתחרר מחסמים רגשיים ומחשבתים,להפתח האחד לשני,לפתור קונפליקטים בצורנ יעילה בכך לצמוח בזכות הקשר הזוגי והמשפחתי.
העבודה הטיפולית משלבת הן עידוד פתיחות רגשית הדדית המזרימה אמפטיה ואנרגיה למערכת הזוגית והן קבלת כלים יעילים לפתרון קונפליקטים ומשברים במטרה לצמוח ולהתקדם בחיים.
התמחויות:
מתחים בין אישים זוגים והוריים .
קונפליקטים ומשברים בזוגיות.
בעיות תקשורת.
בגידות ופיטורין.
שליטה וכעסים ואלימות במשפחה.
קשיים בתחום האינטמי והמיני.
פרידות וגירושין.
נישואין שניים ומשפחות מורכבות.
מעברים למדינות אחרות ועליה לארץ.
כל אלא יכולים להקשות ולגרום למשברים ואף סיום הקשר אך יכולים בהחלט להוות אתגר לצמיחה,שינוי וגדילה ביחד.
אני מזמינה אתכם לקחת אחריות ויוזמה ולהשקיע בקשר הזוגי \משפחתי שלכם וכך להצליח בתחום כה חשוב בחיינו ולזכות שוב בזוגיות טובה,בטחון תמיכה הדדית ואהבה מחודשת.
גירושים הם תהליך מורכב וקשה, שבתוכו כולם יכולים לטעות ולפגוע בקרובים לנו ביותר. בלי דיכאון, בלי להזיק לילדים ובלי למהר לאהבה חדשה – מוסף "זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות" מסביר איך תעברו את המשבר בדרך לחיים חדשים
הוא הכיר אותה כשכבר איבד את התקווה להתאהב, כשכבר לא האמין שיתחתן ויהפוך לאב. האהבה המפתיעה והגדולה הביאה לעולם שני ילדים, אבל גם משכנתה ושגרה הרסנית. ואז היא
נגמרה. מאז חלפה כבר שנה, והוא עדיין לבד. לא פוגש חברים, לא הולך למכון הכושר, מתרחק מהילדים. הוא פגוע, כועס, ובעיניו הוא גם זה שמשלם את המחיר.
משבר הגירושים הוא אחד המשברים הקשים שאדם עובר בחייו. בין אם יזמנו את הפרידה או לא, אנחנו נאלצים לבצע כמה פעולות מורכבות בו-זמנית, שכל אחת מהן לחוד יכולה להיות קשה מנשוא: להיפרד מהמוכר והידוע, לפרק חבילה שכוללת לעיתים גם ילדים, להתמודד עם רגשות האשם הכרוכים בכך, לנסות לשמור על זכויותינו וגם לבנות משהו חדש.
"המורכבות של התהליכים, יחד ולחוד, מעוררת פחדים וכאב, דיכאון, צער, פגיעה בערך העצמי ואבל על מה שהיה ועל מה שחלמנו שיהיה," מסבירה המטפלת הזוגית אריאל שער־מנדל, חברת האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. "אסור לשכוח שבתוך כך אנחנו מאבדים אנשים במעגלי המשפחה והחברה. מכל אחד מהם מצופה 'לקחת צד' בין הפרודים – ולכן לא פלא שזאת תקופה מאוד קשה."
הגברים בוכים בלילה
מול הקשיים, הצד היוזם של הפרידה מגיע למשבר הגירושים לכאורה מעמדת כוח, אחרי שהגיע להחלטה וקיבל אחריות, מה שאומר שהפרידה לא מסתערת עליו כרעם ביום בהיר. הצד הזה, אומרת שער־מנדל, כנראה גם אוהב פחות בשלב הזה ותלותי פחות, ומעל הכל – הוא חש מועצם מעצם זה שעשה מעשה.
עם זאת, הצד היוזם מתמודד עם רגשות אשמה קשים, ולפעמים עם חוסר פרגון מצד הסביבה. לכאורה, הצד שהפרידה נכפתה עליו הוא זה הראוי לתמיכה ולרחמים. אחרי הכל, הוא בעל תחושות של נטישה ודחייה, הוא זה שחש נגרר למערבולת נוראית, הוא הפגיע יותר.
הסטטיסטיקה מלמדת ש־60%־75% מהזוגות מתגרשים ביוזמת האישה. לכן הגברים אמנם סובלים כנראה יותר בתהליך עצמו (ההתרחקות הפיזית מהילדים, החרדה הכלכלית הקיומית), אבל לרווחתם הם גם מסתגלים טוב יותר מנשים לחיים שאחרי הגירושים בשלבים הבאים. אלא שבדרך הם נוטים לעשות טעויות.
מרגיש כמו "ארנק מהלך"
"הפגיעה הקשה בערך העצמי בעקבות הגירושים יוצרת תחושה של כישלון," אומרת שער-מנדל, "והקושי להתמודד עם רחמי הסביבה עלול להוביל להסתגרות ולהתבודדות. גברים רבים חשים בשלב הראשון אחרי הגירושים שאיבדו את כבודם. על הרקע הזו הם מתביישים להיראות בציבור.
"זה מסוכן, משום שזה עלול להעצים את הדיכאון, את תחושות האשמה ואת הבדידות שהפכה ממילא למנת חלקם. מחקרים מלמדים כי גברים גרושים נוטים להתאבד בשיעור כפול מזה האופייני לגברים נשואים. לכן כדאי לחזק קשרים עם חברים, לחדש קשרים עם חברים מהעבר, לחזור ללמוד אם הדבר אפשרי – הכל כדי להיות עסוקים ובחברה."
בנוסף, החרדה הכלכלית הקיומית הנלווית לעיתים לגירושים עלולה לגרום לגברים להרגיש כמו "ארנקים מהלכים" מול האישה והילדים. לפעמים הגבר הגרוש יסרב לסייע כלכלית באופן אוטומטי, בלי להפעיל כלל שיקול דעת. כדאי לזכור, אומרת שער־מנדל, שמי שייצאו נפסדים מהתנהלות כזו הם הילדים.
אתם הורים, לא דודים
הגירושים מאירים זרקור על פגמים שנפלו בנישואים עצמם. למשל, ישנם קשרי נישואים שבהם האישה מופקדת על ענייני החינוך והטיפול היום-יומי בילדים. הגבר רגיל לסמוך על אשתו שתדע מה צריך כל ילד בכל רגע נתון ולא מפתח מספיק את כישורי ההורות שלו. פתאום, כגרוש, עליו להתמודד עם הילדים בסיטואציות לא מוכרות. החשש עלול לשתק, המעורבות עלולה להצטמצם, ונוצר מעגל קסמים של התרחקות מתגברת מהילדים. לעיתים, יש לומר, הנשים עצמן תורמות לזה, וחבל.
"העובדה שהזוג התגרש, אומרת שער־מנדל, "לא משנה את עובדת היותם הורים ובוודאי לא את העובדה שילדיהם זקוקים להם. לכן לא מומלץ להפוך למעין 'דודים' טובים ומפנקים ולהסתפק בבילוי בקניון. יש לפתח כישורים של הורה גרוש, להעמיק את ההיכרות עם הילדים ועם עולמם, לדבר איתם, לעזור להם בשיעורי הבית .'וכו הורים גרושים צריכים לראות בזה הזדמנות להיות הורה במשרה מלאה – גם תחת הסדרי משמורת שונים."
בנוסף, חשוב להניח לעבר ולזכור שלא תמיד היה נורא. "במקרים רבים העוינות המובנת של הגבר כלפי גרושתו מביאה להשמצתה (ולהפך כמובן) גם באוזני הילדים," אומרת שער־מנדל. "זה קורה אם הסיפור הרגשי לא גמור עדיין, לפני השלב שבו הקשר מתרוקן ומגלים שכבר אין רגשות הדדיים, לא אהבה אבל גם לא שנאה. את הזעם רצוי לבטא, אבל באוזני חברים או איש מקצוע. אסור לומר לילדים שאמא בגדה באבא או שאבא גנב את כל הכסף מהחשבון. אפשר לספר לילדים את האמת הרגשית, לא החיצונית."
לפתוח פרק ,'ב בזהירות
ומה הלאה? גברים רבים ממהרים לחפש מערכת יחסים חדשה עוד בטרם יבש הדיו על הסכם הגירושים, או במקרים קיצוניים לחפש מין מזדמן, נטול מחויבות כלשהי. "זהו צורך לממש פנטזיות," מסבירה שער־מנדל. "זו תוצאה של פחד מהבדידות או מתוך נקמנות. נוצר צורך למחוק את ה'כישלון' ולשדר עסקים כרגיל. זה טבעי, אבל לרוב כדאי לחכות כדי להתמודד עם ה'אין' וכדי להימנע משחזור דפוסים מהעבר ולא להשליך מהזוגיות הקודמת.
"אם כבר יוצאים לדייטים מיד אחרי הפרידה – רצוי לומר לפרטנריות החדשות את האמת – שזה עתה יצאתם מזוגיות ממושכת, ואינכם בשלים לקשר מחייב. לפעמים, כמובן, מוצאים את אהבת החיים דווקא אחרי הגירושים. לזה אין טעם לסרב."
ואם האהבה החדשה פורחת, לעיתים ממהרים גברים שזה עתה התגרשו להכיר לילדיהם את "החברה החדשה של אבא" או למהר להכיר את ילדיה שלה, מתוך הצורך לתקן מהר את תמונת החיים שנשברה. חשוב לזכור שבסיטואציה כזאת חווים כל הצדדים חרדת נטישה ברמה כזאת או אחרת, ולכן חשוב לעשות את הדברים לאט, בחוכמה ובהדרגה. אי אפשר ולא הוגן לצפות מהילדים שישמחו כמונו על פתיחת פרק ,'ב בטח אם הוא טרי והחל רגע אחרי הפרידה מאמם. לשלב הזה מוטב להגיע רק אם בטוחים שהקשר רציני ומשמעותי.
"גירושים הם תהליך, וכולם טועים," מסכמת שער־מנדל. "אבל כדאי לדעת שזה חולף, ורצוי להיעזר באנשים קרובים או באנשי מקצוע כדי לעבד את הדברים ולנסות לטעות פחות. חשוב שמישהו יהיה שם ויספוג את סערת הנפש. זה יאפשר למתגרשים לבנות מחדש את מקומם האינדיווידואלי ואת מקומם כהורים פעילים. אפשר לתפוס זאת כאתגר, כמשימה התפתחותית שכשנשלים אותה – נרגיש הרבה יותר שלמים ובטוחים."
נגישות
