זה בסדר לחזור זה לזרועות זו אפילו אחרי תקופה ארוכה. רק תהיו בטוחים שזה קורה מהסיבות הנכונות
לפעמים קורה שבני זוג חוזרים זה לזרועות זו, אפילו אחרי פרידה ממושכת. נפגשים, מדברים, מתחברים, ולפתע הקסם ניצת מחדש. "בחברה שבה נפרדים יותר, יש גם לגיטימציה רבה יותר מבעבר לחזור", אומרת המטפלת הזוגית והמשפחתית אריאל שער־מנדל. "החזרה הזאת היא שילוב מדהים בין המוכר והידוע לבין האופציה לחידוש ולריגוש. אלא שלא תמיד זה קורה מסיבות טובות, וכדאי להיות ערים להבדל בין חזרה לזוגיות שנגמרה, שנובעת מגילוי מחודש של האהבה ומעבודה עצמית שעשה כל אחד מבני הזוג, לבין חזרה שבבסיסה איזשהו פחד".
אחת הסיבות השכיחות לחזרה היא הלחץ שמפעילים הילדים או המצוקה שהם משדרים. "ילדים כמעט תמיד רוצים שהוריהם יחזרו להיות יחד, אבל אסור שזה יקרה במחיר של סבל שחווה אחד מההורים. מה עוד שלא בריא לילדים לסחוב על גבם את תיק האשמה על כך שבגללם ההורים חזרו, ולפחות אחד מהם סובל. הנטייה להיכנע ללחץ של הילדים נובעת מהפנמת ערכים עליונים של משפחה ומשפחתיות, ומתחושת האשם שמתלווה למחשבה שהרסנו משפחה. במקרים האלה, ערך האיחוד המשפחתי גובר על ערך הסיפוק העצמי".
למה לא
סיבה בעייתית נוספת לחזרה לזוגיות היא ההרגל. "לפעמים, גם מה שהיה רע מושך לחזור אליו", מזהירה שער־מנדל, "ולו כי הוא היה מוכר, כי התרגלנו אליו וחשנו בו ביטחון, ידענו איך להתנהל בתוכו וקל לנו להרגיש שהוא בעצם חלק ממי שאנחנו. לצד ההרגל מתקיימת סיבה נוספת, דומה במהותה, והיא הפחד מהלא נודע, מחוסר הוודאות שהעתיד טומן בחובו. לחרדות האלה יש מקום ולפעמים מצטרפות אליהן התנסויות לא מוצלחות עם פרטנרים חדשים, וזה גורם לנו להעריך את מה שהיה קודם, להרגיש שזה היה טוב דיו".
גם התחושה שלא נמצא אדם או קשר טוב יותר מהאדם או מהקשר שעזבנו עשויה להוביל לחזרה, וכמוה גם התחושה שלא מגיע לנו משהו טוב יותר, שיושבת על דימוי עצמי נמוך. וכך, לא עלינו, גם מניפולציות רגשיות מצד האקס, כולל איומי התאבדות במצבים קיצוניים. "במקרים האלה החזרה נובעת מהפחד שבאמת יקרה לשני משהו, או מרחמים, ולא מאהבה, וזה עשוי להתחבר לצורך של האחר, החזק יותר, בתחושה אומניפוטנטית".
יש גם מי שבוחרים לחזור מטעמי נוחות, בהיעדר האנרגיה הנדרשת לחיפוש קשר אחר ולהשקעה בו, ואחרים שעושים את זה ממניעים כמו קנאה ורכושנות. "ביחסים סימביוטיים יהיו בני זוג שיסכימו להיות הקורבן, ולו משום שיחסים בעלי גוון אחר נתפסים חיוורים ונטולי עוצמות ואדרנלין, ומכאן משעממים. לפעמים החזרה נובעת מחשש שצץ לפתע, אחרי זמן מסוים בנפרד, שעשינו טעות, שלא ניסינו די פעמים לשקם את הקשר ולהחיותו".
יכול להיות שאתם נוחים מדי להשפעה. "לעיתים אלה מבטי הרחמים מהסביבה והפחד הגדול מ'מה יגידו' שמחזיר אהבות קודמות, וייתכנו מצבים שבהם הפגיעה הנרקיסיסטית מובילה לחזרה ‑ האגו הפגוע של מי שנעזב גורם לו ליזום חזרה כדי להיות זה שמחליט אחר כך אם להישאר. וכמובן, מצב כלכלי קשה עלול להוביל לחזרה כמו גם תחושות של בדידות, שגורמות לנו לא פעם לעשות אידיאליזציה של העבר ושל מה שהיה. כשאלה הסיבות המרכזיות להחלטה לחזור, כדאי לחשוב טוב אם זה אכן הצעד הנכון לעשות".
למה כן
אבל יש מצבים שבהם דווקא כן כדאי לחזור למי שאהבנו פעם. "לפעמים קורים דברים אחרי המשבר שהוביל לפרידה, שגורמים לנו להבין מה אנחנו באמת רוצים בחיים ולהעריך את מה שיש או היה לנו", מסבירה שער־מנדל. "במקרים כאלה יש בחירה מחדש בפרטנר הישן ויש איזו שמחה בקשר, תחושה שנפל האסימון ואנחנו באמת רוצים אותו. כשזה קורה, החזרה תהיה לקשר בוגר, מלא ובריא יותר, עם נכונות הדדית גדולה להשקיע. במקרים אחרים, החזרה מוצדקת, שכן אחרי הפרידה בני הזוג התפתחו, עשו עבודה, בנפרד כמובן, ועברו שינוי משמעותי, שגרם להם להבין את פשר הקלקול ביחסים שחוו. ואז, כשהם חוזרים, הם יידעו טוב מבעבר כיצד להתמודד עם קונפליקטים, ולא יחזרו לדפוסים הבעייתיים שהובילו אותם לפרידה".
הביחד החדש מתחיל בשני אינדיבידואלים המבינים היטב לקראת מה הם הולכים. "השינוי במידת המודעות העצמית יכול להיות בעל השפעה רבה ואפקט מצטבר, מבלי לשנות כמובן את האישיות כולה, ולהביא לחיזוק הביטחון העצמי באופן שייטיב עם הזוגיות. חזרה כזאת באה ממקום בוגר, מודע, אחראי ולכן בעל סיכויי הצלחה גבוהים".
הפרידה מציבה בפני בני הזוג שאלות הנוגעות לבחירותיהם, ועבודה נכונה מול השאלות האלה עשויה להוליד חזרה לקשר הקודם ‑ אבל במקום אחר. "חשוב לקיים דיאלוג שיוביל לנגיעה במקומות האלה, שיאפשר לזהות את החסך הרגשי שגורם לנו לרצות לחזור, להבין אם זה קורה מנוחות, מפחד, מתשוקה כללית לקשר או מהגעה לאהבה בוגרת. וכשיש חזרה, יש צורך ביצירת חוזה זוגי חדש, אף שלכאורה מדובר באותם שני אנשים. חשוב לתכנן תוכניות חדשות ולשנות הרגלים, כדי לא לחזור כעבור זמן לאותו מקום, אבל בייאוש גדול בהרבה".