סודות קיימים גם במערכות יחסים אוהבות ויציבות, מסבירים המומחים ב"זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות". זה לא דבר רע בהכרח, אבל היכן בדיוק עובר הגבול בין פרטיות לגיטימית לאובדן אמון בבן או בת הזוג?
שיר-לי גולן פורסם: 26.08.13 , 15:29 | מתוך YNET
מלמדים אותנו שזוגות צריכים לספר הכל זה לזה. מה היה לו בבוקר במשרד, מי חייך אליה במעלית, הקשיים שלה בדיאטה, הקנאה שלו בקולגה ומה לא. אבל כמעט לכל זוג יש את רשימת הדברים שהם לא מדברים עליהם. הבל הפה של הגבר, הפלרטוט הזעיר בפייסבוק של האישה. לכל אדם יש סודות. הם נרקמים לרוב סביב מעשים, מחשבות, רגשות, חלומות ופנטזיות – לאו דווקא מיניות.
את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד
שמירת הסוד גוזלת אנרגיה
סודות מתקשרים אלינו לרוב לצד האפל, האסור והסנסציוני של החיים, לדברים שנעשים מסקרנים במיוחד מעצם היותם מוסתרים. הם נוטים לעורר בנו רגשות עוצמתיים של שליטה במידע ושייכות, ואיתם מגיעים גם ריגוש, ולא פעם ייסורי מצפון. "אנשים מסתירים דברים קודם כל כי זה טבעי," אומרת המטפלת הזוגית אריאל שער־מנדל, רכזת ההסברה באיגוד הישראלי לטיפול זוגי ומשפחתי.
"אדם נוטה לשמור לעצמו חלקים מסוימים כדי להגן על עצמו, לשמר את תחושת הנפרדות שלו, את הפרטיות והאוטונומיה. יש מי שמסתירים מתוך מבוכה ובושה – במקום להעלים את עצמם כמו שהיו רוצים, הם מעלימים את המידע המביש לכאורה. אחרים שומרים סודות כדי לחוש חזקים, ויש כאלה שעושים את זה מתוך פחד מפגיעה בתדמיתם או פשוט מחשש להרס יחסים. לפעמים זה קורה בגלל מבנה אישיותי ונעשה אוטומטית. בזוגיות, דפוס כזה הוא מאוד בעייתי."
לדברי שער־מנדל, הסודות הנפוצים בין בני זוג נוגעים לנושאים כמו מחלות תורשתיות, הפרעות נפשיות, עבר פלילי, גירושים קודמים או ילד מחוץ לנישואים, התמכרויות, פשיטות רגל וכספים, "בושות" במשפחה (בגידות שהיו בין ההורים, הורה שישב בכלא וכו'), קשרים קודמים, ניסיון מיני קודם, פנטזיות מיניות וניסיון מיני יוצא דופן.
השאלה היא, כמובן, אם לגיטימי לשמור על פרטיות בתוך קשר זוגי, או שהכל אמור להיות גלוי ופתוח. מתי משהו עונה להגדרה פרטיות ומתי הוא הופך לסוד? ומתוך כך, באילו מצבים שמירת הסוד פוגעת ביחסים הזוגיים?
"שמירת סודות גוזלת אנרגיות רגשיות רבות ובהכרח מובילה לשקרים ולהסתרות," היא אומרת. "לרוב, המטען הרגשי מכביד בסופו של דבר על שומר הסוד, והוא מגיע לתחושה שהוא אינו יכול עוד לשאת בנטל. אז ישנה נטייה לגלות את הסוד גם בלי סיבה מוצדקת, מתוך תחושת אין ברירה – כי המצפון עולה על גדותיו או בגלל חשש שהסוד ממילא עומד להתגלות. לפעמים מתקבלת החלטה לגלות סוד מתוך רצון אותנטי לעבור תהליך ולהביא לשיפור הקשר הזוגי.
"בכל מקרה חשוב לא לבוא ו'להקיא' את הסוד על הפרטנר – צריך להבין שהוא עומד לשמוע משהו לא פשוט וצריך להתחשב בו."
לא הכל צריך להיחשף
אכן, גילוי סודות בזוגיות יכול לסייע לבניית הקשר ולחיזוקו בחלק מהמקרים. במקרים אחרים הוא עשוי להביא לחורבנו. זה תלוי כמובן במהות הסוד, בוותק שלו, בהשפעתו האפשרית על החיים העכשוויים, בנורמות החברתיות המקובלות באותו נושא, באישיות של כל אחד מבני הזוג (יש מי שמתמודדים היטב עם משברים ואחרים שרואים בכל משבר "סוף העולם"), בתפיסות של כל אחד מהם וכמובן בתפיסת הזוגיות המשותפת להם.
אסתר פרל, מהמטפלות הזוגיות הבולטות בעולם כיום, טוענת כי הנפרדות היא תנאי להתחברות המינית. "לא הכל צריך להיחשף," היא אומרת בספרה "אינטליגנציה ארוטית." "כדאי שכל אדם יטפח גן סודי. לעיתים קרובות מדי, כשזוגות מתמקמים בנוחיות האהבה, הם חדלים ללבות את אש התשוקה. הם שוכחים שאש זקוקה לאוויר."
עם זאת, עודף סודות עלול ליצור עיוותי מחשבה שמטרתם להצדיק את ההסתרה, וזה כבר עלול להרוס את הקשר הזוגי, את האינטימיות, את האמון ואת החברות. אם בכל זאת אתם רוצים לדבר על הכל כולל הכל, כדאי להבין אם חשיפת הסוד נעשית בכנות ומתוך חרטה אמיתית, או מתוך רצון אגואיסטי לנקות את המצפון.
"כל עוד אדם מרגיש שהוא שומר סודות שקשורים רק לו עצמו, וזה קורה מתוך הצורך לחוש נפרד ועצמאי וברור שגם אם הם יתגלו האדמה לא תרעד, זה בסדר", אומרת שער־מנדל. "אבל אם לוקחים את הפרטיות ומנצלים אותה ליצירת עולם מקביל שעלול לפגוע בזוגיות – זה כבר עובר איזשהו גבול, והאדם עצמו יודע שזה לא בסדר. בעיניי, זה עניין של מידתיות. נרטיב פתוח, שמאפשר קיום פרטיות בקשר ונותן תחושה של ביטחון, וזה חשוב."
"יש מתח קבוע בין המרחב הפרטי לזוגי," מסכמת שער־מנדל. "לכן צריכים להיות כל הזמן תנועה, מחשבה ודיבור עליהם כדי לחבר ולהפגיש אותם. אנחנו מגדירים את עצמנו מחדש על הציר הזה ללא הרף, וכיוון שהזוגיות ממילא איננה בטוחה במאת האחוזים בשום שלב, חשוב להשתדל לקדם את הביטחון בה."
אז לספר או לא לספר על רומן מחוץ לנישואים שנגמר?
"לשאלת השאלות הזאת אין תשובה אחת, גם לא לאותו זוג בשלבים שונים בחיים. כשדבר כזה מתגלה זו תמיד רעידת אדמה. הגילוי תלוי בנסיבות, ברצון לתקן – אם בכלל, באישיות בני הזוג. מי שמתלבט – שילך לייעוץ. ומי שמחליט לספר – שיעשה את זה מהסיבות הנכונות ומתוך התחשבות בפרטנר.
"יש זוגות שגילוי סוד כזה נכון להם, הוא מציל את הקשר, גורם להם להפסיק להירדם בשמירה ולהתחיל לעבוד על הקשר ולשפר אותו; ויש זוגות שגילוי כזה פשוט יהרוס. הפתרון הנכון הוא לא לגרום למצב שיהיו הרבה סודות כואבים ומכאיבים זה לזה. זה יקל על כל ההתלבטויות בדיעבד".
נגישות
