נושא משקל הגוף הוא מטען נפץ זוגי רגיש ומסוכן במיוחד • אז כדאי מאוד שתתייחסו אליו בעדינות מקסימלית
שינוי משמעותי במראה הגופני, לא אותם חמישה־שישה קילוגרמים שרובנו עולים ויורדים בכל כמה שנים, אינו עניין של מה בכך. הוא מגיע לרוב בחבילה אחת עם איזו הזנחה כללית, שנובעת במקרים רבים מהתסכול שמעוררת ההשמנה הגדולה. וכל כמה שהיינו רוצים להאמין במשיכה מינית בכל מחיר ובכל משקל, נראה שבכל זאת רובנו מושפעים משינויים דרמטיים במראה, גם כשאנחנו אוהבים את בני הזוג שלנו בגרסתם המלאה במיוחד.
"נושא המשקל הוא טעון ורגיש מאוד ברוב המקרים", אומרת המטפלת הזוגית והמשפחתית אריאל שער־מנדל. "ההתייחסות אליו מחייבת רגישות והרבה טקט, ועדיין היא עלולה להוביל לפגיעה. האהבה אינה תלויה בכל שינוי לגיטימי שקשור לשנים שעוברות. שינויים רבים הם חלק מההתפתחות הטבעית שמתאימה לגיל ולסיטואציה, ואליהם אנחנו יכולים וצריכים להתייחס כאל השתבחות, כמו ההשתבחות של רהיטים או יין איכותי. ובכל זאת, חשוב לשמור על אטרקטיביות בין בני הזוג ולא להיכנע לנטייה להזניח את עצמנו, מתוך מחשבה שבן הזוג ממילא יאהב אותנו".
עם זאת, נא לא להשתגע. "חשוב כמובן שהשמירה הזאת על מראה נאה תהיה הגיונית ולא אובססיבית, ולא תכלול דיאטות קיצוניות, אטרף של טיפולים קוסמטיים או כירורגיים להצערת המראה, או ציפיות שהאישה בת הארבעים תיראה כבת עשרים או שבן השישים ייראה בן ארבעים. אנחנו לרוב רוצים בסך הכל שהאדם שאנחנו אוהבים יישאר דומה למה שהיה כשהכרנו אותו, שיתפתח עם השנים אבל יישאר בבסיסו, גם חיצונית, אותו אדם".
לפני שנעלבים
הרגישות היתרה לשינויים לרעה במראהו של הפרטנר מעידה לרוב על רגישות לנושא בינינו לבין עצמנו. כלומר, באיזשהו מקום התסכול מההשמנה של האחר הוא ביטוי לחשש הפרטי מאוד שלנו שנשמין בעצמנו. כדאי גם להביא בחשבון, לפני שנעלבים, שהרזיה והתחטבות גורמות לנו לחוש מושכים יותר ושמחים יותר בעצמנו, מה שעשוי רק להועיל לחיי המין הזוגיים.
"זה בעייתי מאוד", מודה שער־מנדל. "כי כשלא מדברים על זה, בהכרח ייווצר ריחוק במקרים שבהם המשיכה נפגעה, והוא עלול לעורר ספקולציות שונות ומשונות על הסיבה להתרחקות. וכשכן מדברים על זה, תהיה פגיעה שכנראה תוביל לריחוק, לעלבון ולכעס. כיוון שהדיבור על זה חייב לעבור דרך הפגיעה, חשוב במיוחד לדבר על זה בעדינות ולהבין מה אנחנו אומרים, וכמובן להדגיש שאנחנו עדיין אוהבים את האדם שאיתנו, למרות ההשמנה, ורק מצטערים שהוא אינו מטפח את עצמו. לפעמים נוצרת בעיה נוספת: אנחנו מעירים בעדינות, אלא שהשני לא עושה עם זה שום דבר, ואז צצה תחושה ש'מה, לא אכפת לו שזה מצער אותי?'"
אכפת לו, אבל הוא נפגע מההערה ככל הנראה, ויש להניח גם שקשה לו למצוא בתוכו את הכוחות לעשות את השינוי, להשקיע את המאמץ הנדרש. וכאן נדרשת מנה הגונה של אמפתיה, אלמנט בסיסי בכל זוגיות מיטיבה. עוד לפני השיחה הלא נעימה הזאת, מומלץ לבצע בדק בית עצמי.
"חשוב לקיים שיח פנימי ולנסות להבין למה זה משפיע עלינו כל כך, מה זה עושה לנו, מה המניעים שלנו. לרוב אנחנו מדגישים את ערך הכנות, גם במחיר הפגיעה באחר, אלא שלפעמים הכנות הזאת מסגירה תוקפנות ורצון לפגוע. חשוב לוודא מראש עם עצמנו שבמקרה הזה הדברים ייאמרו לא בשם הכנות נטו, אלא למען קידום הזוגיות. להבין אם אנחנו רוצים לומר את הדברים מתוך רצון לשפר את המצב ולתקן את מה שהתקלקל בינינו, או כי בתוך תוכנו יש בנו דחף לפגוע באחר, להעליב אותו. בסופו של דבר, זה מה שישפיע על אופי השיחה ועל תוצאותיה. וצריך לזכור שבכל זוגיות יש תקופות שבהן המשיכה ההדדית פוחתת, בלי כל קשר למשקל. יש תקופות שבהן הדגש הוא על חברות ורוך ופחות על מיניות, וזה בסדר גמור".
הערות בפרהסיה
פעמים רבות הירידה במשיכה בעקבות השמנה משמעותית של אחד מבני הזוג מיתרגמת לאובדן עניין כללי בסקס, ומובילה להיאחזות בירידה הטבעית במשיכה עם השנים או בעייפות. אלא שעמוק פנימה מדובר במשהו שהתערער בתשוקה וטופל בצורה לא נכונה.
"תשוקה מינית היא דבר מורכב מאוד, והיא לא נגזרת רק ממשקל, מלבוש או מטיפוח כללי", מסבירה שער־מנדל. "את עשויה להימשך לבן זוגך שהשמין כשהוא לבוש יפה, או בעקבות מחווה מיוחדת שעשה למענך, ולהפך. לכן אם כבר מעלים את הנושא חשוב ליזום שיחה בתוך חוויה משותפת נעימה ולא כשהוא ניסה להוביל לסקס וסירבת לו. כמו כן, אם את רואה שהפרטנר שלך מנסה לרזות ומתקשה בכך, חשוב שתביעי באוזניו את הערכתך. הרי לא רק התוצאה חשובה, גם ההשתדלות ראויה להערכה, ולפעמים באמת קשה לרזות וצריך לכבד את זה, לחזק ולעודד ולהזכיר לו שהוא יפה בעיניך".
נקודה נוספת למחשבה ולבחינה היא הסיבות להשמנה: האם הפרטנר מתמודד עם קשיים רגשיים? על מה הוא חש צורך לפצות את עצמו? האם הוא אוכל יותר בשל ירידה בתשוקתיות שהוא חווה עם עצמו? האם השומן הוא דרך להבטיח נאמנות? האם הוא עייף ומעוניין להרפות מעט מהמושכות?
"החשש מקיום שיחה כזאת מתעלם מהאפשרות שהמבט יסגיר את תחושות הדחייה שההשמנה הגדולה מעוררת ויהיה קשה בהרבה משיחה טובה. כמובן, יש להימנע מהערות בפרהסיה וצריך לנסות להתאים את הדיאלוג לאדם שמולנו ולהזכיר לו שהפגיעה היא רק במשיכה הגופנית, לא באהבה ובחיבה, ושהיא יכולה להיות זמנית. ולקוות לטוב". •
נגישות
